אליאס נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף המשכון

החלטה

בפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב במסגרת הערעור אשר הגיש על החלטת רשם ההוצאה לפועל הנוגעת להליך כינוס נכסים על דירת מגורים של המבקש.

אמנם, כטענת המשיבה, הוגשה הבקשה לפטור מערבון ללא תצהיר שיתמוך בעובדות הנטענות בה ולכאורה מבלי שפרש המבקש תמונה מלאה של מצבו הכלכלי; תדפיסי חשבונות הבנק שלו; ואפשרותו להסתייע בקרובי משפחה.

ברם, עיון בבקשה אשר הגיש לפטור מאגרה בהליך זה (בקשה מס' 1), מעלה כי כל הנתונים הללו, כולל התצהיר הנדרש, מופיעים בה.

כזכור, בעת דיון בבקשה בכתב: "אם העובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה או ממסמכים אחרים, אשר הונחו לפני בית המשפט, אין צורך בתצהיר".

(א'. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 476).

בבקשה לפטור מאגרה ציין המבקש כי אין לו כל חשבון בנק, מלבד חשבון בבנק הדואר שדרכו הוא מקבל את קצבתו; כי אין לו חסכונות או פקדונות; כי אין לו ידיד קרוב וכל בני משפחתו סיעודיים או בוגרים והוא לא יוכל להסתייע בהם.

הבקשה אף נתמכה בתצהיר.

במצב דברים זה, נראה כי המבקש הרים את הנטל המוטל עליו באשר להוכחת יכולתו הכלכלית הדלה.

אלא שבכך אין די.

ההלכה היא כי: "השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים. הראשון - מצבו הכלכלי של בעל - הדין והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון והשני - סיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

עקב השוני בין תכליות האגרה לבין תכליות העירבון, בעוד שבעניין פטור מאגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (ראה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).".

(עשא (שלום חיפה) 10-03-23325 יוסי עינה נ' סונול צפון בע"מ, פורסם בפדאו"ר-גוגל).

בענייננו, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי סיכויי של הערעור קלושים.

המבקש מלין על כך כי לא ניתן לו לחקור בחקירה נגדית את נציג המשיב אשר הגיש "תצהיר שקרי" כלשונו, באשר לאי-עמידתו בהסכם פריסת התשלומים שנקבע על ידי הוועדה הבינמשרדית.

דא עקא כי בקשה שכזו (לחקור נגדית את נציג המשיב) כלל לא עלתה מפיו בדיון הפרונטלי שהתקיים בפני רשם ההוצאה לפועל ביום 13/7/2011, במעמדו, ואם לא די בכך, הרי שהמבקש עצמו טען כי פנה למשרד השיכון אבל "הם בהלם", כלשונו.

מדוע פנה המבקש, על פי הודאתו, למשרד השיכון אם הוא סבור, כפי שציין בכתב הערעור, שהוא משלם את מלוא התשלומים שנדרשו על פי ההסכם שנקבע על ידי הוועדה הבינמשרדית?

זאת ואוד, בשלהי הדיון בפני רשם ההוצאה לפועל אישר המבקש את כל דברי ב"כ המשיב, ולפיהם סירב להצעתו לנסח פנייה להארכת המועד להסדר פריסת התשלומים וזאת משום ש"המתין להחלטת הרשם", כדבריו.

לאור כל האמור לעיל, באיזון בין סיכויי הקלושים של הערעור מחד, ומצבו הכלכלי הקשה של המבקש, אני מורה על הפחתת סכום הערבון בתיק זה לסך של 1,500 ש"ח.

על המבקש להפקיד את הערבון עוד היום, או, לכל המאוחר, עד לשעת הדיון הקבוע בערעור, מחר.